חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות

מהו חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות?

חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות נועד להסדיר את מערכת היחסים בין מלווה ללווה בהלוואה שלא באמצעות בנק. מתווהו הבסיסי החוקי הונח בשנת 1993, ומאז, מתבצעים בו תיקונים ושינויים, אשר האחרונים בהם (תיקון מס' 4 ותיקון מס' 5) נכנסו לתוקפם בשנת 2017. מהי לשון החוק על מי הוא חל? "לטובת" מי הוא פועל? חשוב מאד להכיר את הפרטים הללו, בעיקר כיום, כאשר ההלוואות החוץ בנקאיות נותנות פייר פייט להלוואות הבנקאיות, ומשמשות כחלופה רווחת.

חוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות, התשנ״ג–1993

מהם השינויים שהוכנסו בחוק?

ראשית, השינוי הראשון והמהותי, מתחיל בשמו של החוק – סעיף 1 – במקום "הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות" יקרא החוק "אשראי הוגן", מה שכבר רומז, כי מדובר בהתקדמות, מכיוון שאנחנו מדברים כאן על אשראי, שהוא חלק תקין בהתפתחותו של כל עסק, ולא על "הלוואה", שמצטיירת ומתקבלת באופן שונה לגמרי.

שנית – כל ההגדרות משתנות, מתרחבות ונעשות ספציפיות יותר: במקום ההגדרה "לווה" יבוא: ""לווה" – יחיד המקבל הלוואה, וכן תאגיד מסוג התאגידים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 15ג המקבל הלוואה;"

במקום "הלוואה" – "כל עסקת אשראי, לרבות ניכיון שטר, ולמעט סוגי עסקאות אשראי ששר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט קבע לגביהן כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן בשל כך שהן לא מקיימות את תכליות החוק;"

במקום ”מלווה“ – "מי שנותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981. וכן מי שעוסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;" והרחבה – "”מלווה“ מי שנותן הלוואה, וכן מי שעוסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי;"

להגדרה ”מלווה מוסדי“ עונה מלווה שהוא אחד מהגופים מאלה:

"(1) תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או סולק;

(2) מבטח;

(3) חברה מנהלת;

(4) בעל רישיון למתן אשראי;

(5) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(6) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;"

שלישית – החוק גם מפרט ומעגן את הגדרותיו החדשות בחוקים ובתקנות אחרים הקיימים בחקיקה הישראלית:

"”חברה מנהלת“: כהגדרתה בחוק קופות גמל;

”חוק הבנקאות (רישוי)“: חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”חוק הפיקוח על הביטוח“: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”חוק קופות גמל“: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

”חוק שירותים פיננסיים מוסדרים“: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;

”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;"

רביעית – עריכת חוזה בכתב ותיעוד הסכמת הלקוח: " חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב; הסכמת הלקוח לכריתת חוזה ההלוואה תינתן במפורש ותתועד בידי המלווה, ויכול שתינתן בדרך של חתימת הלקוח על חוזה ההלוואה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן תיעוד ההסכמה כאמור."

וסעיף 3 א'+ב' מעגנים את זכותו של הלווה לקבל לידיו העתק של חוזה ההלוואה והזדמנות סבירה לעיון בו ועותק מן החוזה החתום. כמו כן, מפרט סעיף ב' מהם הפרטים החייבים להופיע באותו חוזה בכתב:

(1) שמות המלווה, הלווה והערב להלוואה, מספרי הזהות שלהם, ומעניהם המלאים;

(2) סכום ההלוואה;

(3) הסכום שקיבל הלווה בפועל, לפי הידוע במועד כריתת חוזה ההלוואה;

(4) שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה;

(5) בהלוואה בריבית משתנה – בסיס הריבית, מרכיבי הריבית המשתנה, העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים;

(6) בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר –

(א) סוג ההצמדה ושיעורה, ובסיס ההצמדה ומועדו;

(ב) הרכיבים שעליהם חלה ההצמדה;

(7) ציון כל התוספות שאינן מנויות בפסקאות (4) עד (6), תוך פירוט סכומיהן;

(7א) ציון כל ההוצאות לפי פסקה (3) להגדרה ”תוספת“, וכן פירוט הסכומים של אותן הוצאות, ככל שהם ידועים למלווה;

(8) שיעור העלות הממשית של האשראי;

(8א) שיעור העלות המרבית של האשראי החל לגבי ההלוואה;

(8ב) שיעור ריבית הפיגורים המרבי החל לגבי ההלוואה;

(9) תקופת ההלוואה, וסכומי התשלומים לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום לפי הידוע בעת כריתת חוזה ההלוואה; ולעניין הלוואה בריבית משתנה או הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר – גם הבהרה כי הסכום עשוי להשתנות במהלך תקופת ההלוואה עקב שינוי שיעור הריבית או עקב ההצמדה;

(10) הצעדים, על פי הדין ועל פי החוזה, שרשאי המלווה לנקוט בשל אי־תשלום במועד והתנאים לנקיטת צעדים אלה, וכן התנאים להעמדת הלוואה לפירעון מיידי;

(11) שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, לפי הידוע בעת כריתת חוזה ההלוואה;

(11א) קיומה של זכות לפירעון מוקדם של ההלוואה ותנאיה כמפורט להלן: המועד למתן הודעה על הקדמת הפירעון ואופן מתן ההודעה, העמלות הכרוכות בפירעון המוקדם ואופן היוון יתרת ההלוואה או הפניה לנוסחה להיוון כאמור המתפרסמת באתר האינטרנט של המלווה;

(11ב) סך התוספת וההוצאות כאמור בפסקה (3) להגדרה תוספת שייווספו לקרן ההלוואה, אם כל תשלום ישולם במועדו, לפי תנאי הריבית והתוספת הידועים במועד כריתת חוזה ההלוואה, ולעניין הלוואה בריבית משתנה או הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר – גם הבהרה כי הסכום עשוי להשתנות במהלך תקופת ההלוואה עקב שינוי שיעור הריבית או עקב ההצמדה;

(11ג) זהות הגורם המפקח על פעילותו של המלווה;

(12) כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט.

חמישית – גם סעיף 5 – הגבלת שיעור העלות הממשית של האשראי, וסעיף 6 – הגבלה על ריבית פיגורים, מגנים על הלווה ומעגנים את הסכומים.

שישית – סעיף 7 – הקדמת מועד הפירעון – משתנה לרעת הלווים: מ"מלווה לא יהיה זכאי להקדים את מועד הפרעון של ההלוואה, כולה או חלקה, בשל כך בלבד שעבר המועד המוסכם לתשלום שיעור אחד מן השיעורים להחזר ההלוואה והלווה לא פרע את התשלום." הוא משתנה ל"מלווה זכאי להקדים את מועד הפירעון של ההלוואה, כולה או חלקה, אם היה חשש ממשי לאי־פירעון ההלוואה, אם הסיכון לאי־פירעון ההלוואה גדל בשיעור ניכר, אם הייתה הפרה יסודית של חוזה ההלוואה או אם התקיימו תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה כאמור לגבי ההלוואה." – מה שנותן ביד חברות האשראי החוץ בנקאי כוח אדיר לדרוש פירעון במועדים שלא יהיו נוחים ללווה.

שביעית – סעיף 15 ד' – עונשין – קובע קנסות ומאסר בן שלוש שנים על מלווים שיעברו על הוראות החוק, יילוו כספים בריביות חריגות וכד'.

לסיכום

התיקונים שהוכנסו בחוק, רובם ככולם לטובת הלווים, והם מעגנים את מסגרות האשראי הניתנות על ידי חברות חוץ בנקאיות. אם עד לא מזמן, הסטיגמה הייתה של ,שוק אפור", כיום, כל אחת מהחברות הללו מחויבת לעמוד במגבלות החוק, שאם לא, יושתו עלייה קנסות ועונשים כבדים.

מקורות:

https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/047_031.htm

https://www.nevo.co.il/Law_word/law14/LAW-1431.pdf

תגיות: , , , ,