מהם ההבדלים העיקריים בין חברה בע"מ לבין עוסק מורשה?

מבחינת החוק ורשויות המס, ישנם שלושה סוגי התאגדויות עיקריים לצורך עסקים – עוסק פטור, עוסק מורשה וחברה בע"מ. לעיתים קרובות, ההבדלים ביניהם אינם ברורים דיים, ומקימי עסק חדש אינם בטוחים כיצד כדאי להם לסווג את העסק שלהם. הבדלים אלה, מתחלקים לשני רבדים שונים – הראשון בהם בוחן את סוג ההתאגדות באספקטים של עלויות התפעול והמיסוי, והשני עוסק בסוגי ההתאגדות מהאספקט המשפטי שלהם. ננסה לעמוד על ההבדלים בדרך פשוטה וברורה ככל שניתן, על מנת להתיר את אי הבהירות בעניין.

ההבדלים בין סוגי ההתאגדויות באספקט של עלויות התפעול והמיסוי

סיווג חשבונאי של עסק חדש ייגזר, בעת פתיחתו, מתוך היקף ההכנסות הצפוי לו ותחומי פעילותו.

עוסק פטור

הפטור החל על עוסקים פטור מתייחס אך ורק לפטור מחוק המע"מ, והוא מהווה מעמד לעניין מע"מ בלבד. כל שאר אחריויות המיסוי החלות על עוסק פטור, הן זהות לסוגי ההתאגדות האחרים, גם אם נפחן נמוך בצורה ניכרת. אותו פטור ממע"מ, מוגבל, נכון ל-2017, בתקרת הכנסות של 98,707 ₪ לשנה, כלומר, הכנסה של 8,225 ₪ לחודש. עוסק פטור אינו חייב בתשלום המע"מ על העסקאות המבוצעות על ידו (למעט על עסקאות מקרקעין), ולכן, אין הוא מחייב את לקוחותיו בתשלום מע"מ (מע"מ עסקאות), מאידך, עוסק פטור גם איננו רשאי לקזז מהמע"מ שהוא משלם את המע"מ ששולם על ידו לספקים השונים (מע"מ תשומות).
חובת ניהול ספרים ודיווח לרשויות – חלק מהחובות הנוגעות לניהול הספרים ולדיווחים לרשויות הוא נגזרת ישירה של היקף פעילותו של עסק, על עוסק פטור, אשר מעצם הגדרתו, פעילותו מתבצעת בהיקפים קטנים יותר, יחולו החובות הנוגעים לעסקים קטנים. עוסק פטור מחויב בדיווח למע"מ אחת לשנה על מחזור עסקאותיו שבוצע במהלך השנה החולפת. במקרים בהם מחזור עסקאותיו של עוסק פטור יעלה על סכום התקרה הקבוע, הוא יהפוך ל"עוסק מורשה" המחויב בדיווח תקופתי (חודשי או דו-חודשי), או, לחילופין, במקרה ומדובר בחריגה חד פעמית, הוא ישלם את המע"מ רק על סכום העסקאות שחרגו מעל לתקרת הפטור ממע"מ. מאחר והעוסק הפטור איננו מחויב בגביית המע"מ מלקוחותיו, אין הוא רשאי להנפיק חשבוניות מס עבור עסקאותיו, והוא מורשה אך ורק בהוצאת חשבוניות עסקה ו/או קבלות.
מבחינת עלויות התפעול החשבונאיות, זוהי צורת ההתאגדות הזולה ביותר.

עוסק מורשה

העוסק המורשה הוא כל אדם שהחליט על פתיחת עסק עצמאי ונרשם בהתאם לכך ברשויות המס. מבחינת היקף פעילות עתידי, מדובר על צפי של סכום העולה על תקרת המס אשר נקבע כתקרת הפטור ממע"מ (כאמור, נכון ל-2017, תקרת הכנסות של 98,707 ₪ לשנה, הכנסה של 8,225 ₪ לחודש). עוסק מורשה מקבל את מספר התיק שלו בזמן פתיחת העסק במשרדי המע"מ, כאשר, במרבית המקרים, מספר תעודת הזהות של בעל העסק ישמש גם כמספר העוסק המורשה וגם כמספר התיק במס הכנסה. עוסק מורשה גובה מע"מ מלקוחותיו, ואת המע"מ הזה, הוא רשאי לקזז מול המע"מ המשולם על ידו לספקים (מע"מ עסקאות מול מע"מ תשומות). הוא רשאי להוציא חשבוניות מס ומחויב בדיווח תקופתי (אחת לחודש או לחודשיים, על פי הנדרש) ובדיווח שנתי למס הכנסה, כאשר המיסוי המוטל עליו מחושב כ"הכנסה אישית" וזהה בצורת חישובו לחישוב על הכנסות שכירים לפי מדרגות מס המפורטות בפקודת מס ההכנסה. השוני היחיד הוא בכך שעוסק מורשה רשאי לקזז מהכנסותיו את ההוצאות העסקיות.
גם כאן, המעבר לשלב הבא, חברה, מותנה בכדאיות – מעל לרווחים חודשיים מסוימים (לרוב – 25,000 ₪), הכדאיות הפיננסית מצביעה בעד הקמת חברה, לצורך חסכון בתשלומי המס.

חברה בע"מ

חברה בע"מ נחשבת לישות משפטית עצמאית, הנפרדת מבעליה, שהתאגדה במטרה לבצע פעולות שונות שרווח בצידן. בעלי החברה נחשבים לבעלי מניות, והאחריות המשפטית של החברה איננה חלה על בעלי המניות.
הקמת חברה בע"מ דורשת תשלום של מספר תשלומים חד פעמיים או קבועים, כאגרת הקמת חברה, אגרה שנתית, תשלום לעו"ד ותשלום לרו"ח. עלויות תפעול של חברה בע"מ יקרות יותר מעלויות התפעול של עוסק מורשה, אולם, היתרון המשמעותי של התאגדות עסקית של חברה בע"מ הוא היתרון ביכולת לבצע תכנון מס. נסביר זאת: כאשר הוא מוגדר כעצמאי, בעל עסק מחויב במיסוי על כל רווחיו, כך ששיעור המס יכול להצטבר ולהגיע גם עד ל-45% מסך הרווחים. לעומת זאת, בחברה בע"מ בעל החברה מושך משכורת מהחברה, ועל משכורת זו, הוא נדרש לשלם מיסים ככל עובד שכיר אחר. מיסוי החברה (במידה וקיימים כאלה) ייעשה בצורת מס חברות, לאחר שמשכורת הבעלים נרשמה כהוצאה. היות ומס החברות כיום עומד על 25%, נוצר הפרש של 20% לטובת מיסוי החברה בע"מ – תשלום של 25% בחברה, לעומת תשלום של 45% אצל עצמאי שאיננו מושך משכורת כבעל חברה בע"מ. הפרש זה ימשיך לשמש כיתרון, כל עוד לא יממש בעל החברה את רווחיו וימשוך אותם כדיבידנד, אלא ישקיע את הסכום העודף בעסק (למטרות כרכישת ציוד נדרש וכד').

ההבדלים בין סוגי ההתאגדויות באספקט המשפטי

ההבדל המהותי בין חברה בע"מ לשני סוגי ההתאגדויות האחרים, הוא ההפרדה בין החברה כישות משפטית לבין העומד/עומדים בראשה. למרות שזה נשמע מוזר, הבדל זה חל גם על חברות בע"מ בנות אדם אחד (שהוא גם הבעלים וגם העובד השכיר היחיד בחברה). הבדל נוסף הקיים בין עוסק מורשה לחברה בע"מ, הוא אפשרות הסחירות של הגוף העסקי – בעוד חברה בע"מ ניתנת להנפקה, או למכירת חלק בחברה, עוסק מורשה איננו יכול לעשות זאת.
בואו נרחיב מעט על ההפרדה הישותית (הנקראת עיקרון הגבלת האחריות) ויתרונותיה: כאשר עוסק פטור או עוסק מורשה נקלעים לחובות עסקיים, רכושם הפרטי (למשל ביתם) נמצאים בסכנת עיקול לצורך החזרת החובות, שכן ישנה זהות בין העסק לאדם הפרטי. במקרה של חברה בע"מ, גם כאשר בעל החברה הוא העובד היחיד בחברה, החברה נתפשת כישות משפטית נפרדת לגמרי ממנו, ורכושו הפרטי איננו נמצא בסכנה. מנגד, החוק מסייג את תוקפו של עיקרון הגבלת האחריות במספר סייגים כרישום כחוק של החברה כחברה בע"מ אי ביצוע עבירה פלילית שהיא זו שגרמה להיווצרותם של החובות, הצגת החברה את עצמה כחברה בע"מ מול ספקיה וכד'.