תמצית חוק הלוואות חוץ בנקאיות

תמצית חוק הלוואות חוץ בנקאיות

תיקונים מס' 4 ומס' 5 לחוק הלוואות חוץ בנקאיות (או, בשמו המלא – "חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות") נכנסו לתוקפם בשנת 2017, ובכך, במידה רבה, עיגנו את מעמדם של הגופים הפיננסיים שאינם בנקים כחלופה כשירה ורלוונטית להלוואות הבנקאיות. אמנם, זהו רק פועל יוצא של החוק, אבל הוא בהחלט מעיד על כך, שהמונופול הכמעט בלעדי של הבנקים בתחום ההלוואות נשבר, ושהכלכלה הישראלית בכלל ותחום האשראי במיוחד, צועדים קדימה ומתאימים את עצמם למציאות. מה השתנה מאז חוקק החוק הגולמי בשנת 1993? כיצד הוא מגן על הלווים? "לצידו" של מי הוא עומד? אין זמן טוב יותר מההווה, להכיר מקרוב את החוק הזה.
אלו שינויים חלו בחוק בזכות התיקונים החדשים שהוכנסו בו?
השינוי הראשון והמשמעותי מתחיל כבר בשינוי שמו של החוק בסעיף 1 בו – את השם "הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות" מחליף השם "אשראי הוגן", מה שמהווה פתיחה טובה, מאחר ומדובר בהתקדמות – "אשראי" שנחשב לחלק הכרחי בהתפתחות עסק, מחליף את ה"הלוואה", שהקונוטציות לה הן שונות לגמרי.
השינוי המהותי השני – כולל את השינוי החל בכל ההגדרות הרלוונטיות, הן מתרחבות בהגדרתן והופכות למדויקות ולספציפיות יותר: את ההגדרה "לווה" מחליף: ""לווה" – יחיד המקבל הלוואה, וכן תאגיד מסוג התאגידים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 15ג המקבל הלוואה;"
את המונח "הלוואה" – "כל עסקת אשראי, לרבות ניכיון שטר, ולמעט סוגי עסקאות אשראי ששר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט קבע לגביהן כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן בשל כך שהן לא מקיימות את תכליות החוק;"
המינוח ”מלווה“ – "מי שנותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א-1981. וכן מי שעוסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;" והרחבה – "”מלווה“ מי שנותן הלוואה, וכן מי שעוסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי;"
להגדרה ”מלווה מוסדי“ עונה מלווה שהוא אחד מהגופים מאלה:
"(1) תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או סולק;
(2) מבטח;
(3) חברה מנהלת;
(4) בעל רישיון למתן אשראי;
(5) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
(6) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;"
השינוי המהותי השלישי – החוק גם מעגן את ההגדרות החדשות הקיימות בו על בסיס חוקים ותקנות אחרים בחקיקה הישראלית, אשר הם עצמם מגדירים באופן מפורט דרישות והגדרות מגופים פיננסיים:
"”חברה מנהלת“: כהגדרתה בחוק קופות גמל;
”חוק הבנקאות (רישוי)“: חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א-1981;
”חוק הפיקוח על הביטוח“: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981;
”חוק קופות גמל“: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה-2005;
”חוק שירותים פיננסיים מוסדרים“: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו-2016;
”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו-2016;"
השינוי המהותי הרביעי – מעגן את זכות הלקוח-הלווה לעריכת חוזה בכתב ולתיעוד הסכמתו: "חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב; הסכמת הלקוח לכריתת חוזה ההלוואה תינתן במפורש ותתועד בידי המלווה, ויכול שתינתן בדרך של חתימת הלקוח על חוזה ההלוואה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן תיעוד ההסכמה כאמור."
סעיף 3 א'+ב' מעגנים את זכות הלווה לקבלת העתק של חוזה ההלוואה, דורשים הזדמנות סבירה לעיון בו ומחייבים מתן עותק החוזה החתום לאחר חתימתו. סעיף ב' נוקב במדויק איזה פרטים חייבים להופיע בחוזה שבכתב:
"(1) שמות המלווה, הלווה והערב להלוואה, מספרי הזהות שלהם, ומעניהם המלאים;
(2) סכום ההלוואה;
(3) הסכום שקיבל הלווה בפועל, לפי הידוע במועד כריתת חוזה ההלוואה;
(4) שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה;
(5) בהלוואה בריבית משתנה – בסיס הריבית, מרכיבי הריבית המשתנה, העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים;
(6) בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר –
(א) סוג ההצמדה ושיעורה, ובסיס ההצמדה ומועדו;
(ב) הרכיבים שעליהם חלה ההצמדה;
(7) ציון כל התוספות שאינן מנויות בפסקאות (4) עד (6), תוך פירוט סכומיהן;
(7א) ציון כל ההוצאות לפי פסקה (3) להגדרה ”תוספת“, וכן פירוט הסכומים של אותן הוצאות, ככל שהם ידועים למלווה;
(8) שיעור העלות הממשית של האשראי;
(8א) שיעור העלות המרבית של האשראי החל לגבי ההלוואה;
(8ב) שיעור ריבית הפיגורים המרבי החל לגבי ההלוואה;
(9) תקופת ההלוואה, וסכומי התשלומים לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום לפי הידוע בעת כריתת חוזה ההלוואה; ולעניין הלוואה בריבית משתנה או הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר – גם הבהרה כי הסכום עשוי להשתנות במהלך תקופת ההלוואה עקב שינוי שיעור הריבית או עקב ההצמדה;
(10) הצעדים, על פי הדין ועל פי החוזה, שרשאי המלווה לנקוט בשל אי־תשלום במועד והתנאים לנקיטת צעדים אלה, וכן התנאים להעמדת הלוואה לפירעון מיידי;
(11) שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, לפי הידוע בעת כריתת חוזה ההלוואה;
(11א) קיומה של זכות לפירעון מוקדם של ההלוואה ותנאיה כמפורט להלן: המועד למתן הודעה על הקדמת הפירעון ואופן מתן ההודעה, העמלות הכרוכות בפירעון המוקדם ואופן היוון יתרת ההלוואה או הפניה לנוסחה להיוון כאמור המתפרסמת באתר האינטרנט של המלווה;
(11ב) סך התוספת וההוצאות כאמור בפסקה (3) להגדרה תוספת שייווספו לקרן ההלוואה, אם כל תשלום ישולם במועדו, לפי תנאי הריבית והתוספת הידועים במועד כריתת חוזה ההלוואה, ולעניין הלוואה בריבית משתנה או הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר – גם הבהרה כי הסכום עשוי להשתנות במהלך תקופת ההלוואה עקב שינוי שיעור הריבית או עקב ההצמדה;
(11ג) זהות הגורם המפקח על פעילותו של המלווה;
(12) כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט."
השינוי המהותי החמישי – גם בסעיף 5 ("הגבלת שיעור העלות הממשית של האשראי") ובסעיף 6 ("הגבלה על ריבית פיגורים") מגן המחוקק על הלווים ע"י עיגון הסכומים והגבלת גובהם.
השינוי המהותי השישי – סעיף 7 ("הקדמת מועד הפירעון") משתנה לרעתו של הלווה: מ"מלווה לא יהיה זכאי להקדים את מועד הפרעון של ההלוואה, כולה או חלקה, בשל כך בלבד שעבר המועד המוסכם לתשלום שיעור אחד מן השיעורים להחזר ההלוואה והלווה לא פרע את התשלום." הוא משתנה ל"מלווה זכאי להקדים את מועד הפירעון של ההלוואה, כולה או חלקה, אם היה חשש ממשי לאי־פירעון ההלוואה, אם הסיכון לאי־פירעון ההלוואה גדל בשיעור ניכר, אם היתה הפרה יסודית של חוזה ההלוואה או אם התקיימו תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה כאמור לגבי ההלוואה. סעיף זה נותן בידיהם של הגופים הפיננסיים שאינם בנקים את האופציה לדרוש פירעון מוקדם, כשהוא מותיר זאת לשיקול דעתם.
השינוי המהותי השביעי – סעיף 15 ד' ("עונשין") מגדיר את הקנסות ואת אורכו של המאסר אשר יושתו על גופים מלווים אשר יעברו על הוראות החוק, כפי שהן מפורטות במסגרתו ובמסגרת החוקים עליהם הוא מבוסס.
לסיכום:
רוב התיקונים האחרונים אותם כולל החוק, עומדים לצד הלווים, ומעגנים את מסגרות האשראי המוצעות להם ע"י החברות החוץ בנקאיות. נרמול יחסי לווה-מלווה ועיגון זכויותיו וחובותיו של כל אחד מהצדדים, כפי שהם באים לידי ביטוי בתיקונים האחרונים והמהפכניים שהוכנסו בחוק, מהווים דוגמה מצוינת לכך שהחקיקה איננה יושבת במגדל השן שלה, אלא שהיא חיה ודינמית, ומקפידה למצוא פתרונות לאתגרים שמציבה המציאות שלנו.
מקורות:
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/047_031.htm
https://www.nevo.co.il/Law_word/law14/LAW-1431.pdf

שתף את הפוסט:

דילוג לתוכן