מה זה ריבית פריים

הכל אודות ריבית פריים

תארו לעצמכם, כי בכל פעם בו לוויתם כוס סוכר מהשכנה, הייתם צריכים להחזיר לה כוס וחצי. נשמע מגוחך, נכון? אבל, ככה בדיוק, עובד העניין הזה של ריבית, וזה גם מה שהופך את ההלוואות לכדאיות עבור הגוף המעניק ללווים ממנו את ההלוואה. כאשר אתם לוקחים הלוואה, אתם מחזירים את הקרן (כלומר – הסכום המקורי של ההלוואה), ולאורך תקופת החזר ההלוואה, בנוסף לקרן, אתם משלמים גם ריבית, המהווה מעין תשלום עבור הזכות שניתנה לכם להשתמש בכסף.

אלו סוגי ריביות קיימים והריבית בראי היסטורי
מקור: ויקיפדיה

הריבית בראי היסטורי

מקור הריבית נעוץ בגופים הפרטיים שקדמו לבנקים המסחריים. אז, אנשים שנזקקו לכסף, פנו לגופים אלה וקיבלו את ההלוואה, אותה התחייבו להחזיר תוך פרק זמן מסוים. נוסף על סכום ההלוואה שניתן ללווים, נגבה מהם סכום נוסף, שמטרתו הייתה "לפצות" את המלווים על כך שבמהלך תקופת ההלוואה סכום הכסף שהלוו איננו זמין עבורם ואיננו מפיק להם רווחים. העוסקים בכך נקראו "מלווים בריבית" (Moneylenders), וכצפוי, הם לא היו האנשים האהודים ביותר בקהילה. פרט טריוויה קטן – מאחר ובמרבית המקרים, אותם מלווים בריבית היו יהודים (השילוב בין ממון לראש היהודי הניב תוצאות כבר אז, במיוחד הודות לקלון שהטילה הכנסייה על מלווים בריבית נוצריים), בזמנים שהם לא היו עסוקים בתחינה לקבלת הלוואה אצלם, נהגו תושבי העיירות שאינם יהודים לשים את המלווים ללעג ולקלס ולהסית נגדם. על רקע זה צמחה לה, למשל, דמותו מעוררת האנטגוניזם של שיילוק, הסוחר מוונציה, במחזהו של וויליאם שייקספיר מהמאה ה-19, ובאופן כללי ניתן לייחס זאת גם סיבות לאנטישמיות לאורך הדורות.

את הבעיה ההלכתית, אשר התעוררה בשל איסור הלוואה בריבית ליהודים שמעלים חוקי התורה וההלכה היהודית, פותר מסמך "היתר עסקה". מסמך זה מגדיר את ההלוואה כ"עסקת השקעה" שבה שני הצדדים הינם שותפים (ולא לווה ומלווה) והריבית, על פי גישה זו, הינה הרווח הנוצר כתוצאה מהעסקה.

אלו סוגי ריביות קיימים?

ישנם אינספור סוגי ריביות, על חלקם, סביר להניח שלא שמעתם מעולם, ואם אינכם עוסקים בבנקאות או בשוק ההון, סביר להניח שגם לא תשמעו. בכ"ז, ישנם מספר סוגי ריביות נפוצות, אשר שמותיהן חוזרים ונשנים כמעט בכל אינטראקציה של לקיחת הלוואה מול בנק או גוף פיננסי אחר. הנה הן:

ריבית פשוטה – ריבית אשר מחושבת כאחוז מסוים מהקרן ביחס ישר לתקופת הלוואה. למשל, לוויתם 10,000 ₪ תקופה של שלוש שנים, כאשר הריבית השנתית היא 10%, בתומן של אותן שלוש שנים, הסכום שיוחזר יהיה 13,000 ₪ = הקרן + 3X 1,000 ₪ (אותם 1,000 ₪ הם 10% מ-10,000 לכל שנה).

ריבית מצטברת – בריבית מסוג זה, סכום הריבית מחושב מחדש בכל נקודת תשלום על בסיס החוב שנותר (אשר כולל את הקרן + הריבית). למשל, לוויתם 1,000 ₪ בריבית שנתית של 10% לתקופה של שלוש שנים. לאחר שנה, החוב שלכם יעמוד על 1,100 ₪, לאחר שנתיים תהיו חייבים 1,100 ₪ + 10% מ-1,100 ₪ = 1,100 ₪ + 110 ₪ = 1,210 ₪. בסוף השנה השלישית – תהיו חייבים 1,210 ₪ + 10% מ-1,210 = 1,210 ₪ + 121 ₪ = 1,331 ₪.

חשוב לזכור, כי ריבית מצטברת עשויה להיות מצוינת כריבית חודשית או כריבית שנתית, וריבית חודשית של 1% איננה מתורגמת לריבית שנתית של 12%, אלא לריבית של 12.7%, מאחר ומדובר בריבית מצטברת.

ריבית בנק ישראל (ריבית מוניטרית) – הריבית בה מלווה בנק ישראל כספים לבנקים המקומיים למשך תקופה של שנה. ולמה זה אמור לעניין אתכם מה קורה בין בנק ישראל לבין הבנק שלכם? בעיקר, כי ריבית זו משמשת כריבית הבסיסית במשק במשך אותה שנה, ועל בסיסה נגזרות הריביות האחרות, למשל, ריבית פריים.

ריבית פריים – כפי שהזכרנו, ריבית בנק ישראל מהווה הבסיס לריבית הפריים. ריבית פריים מורכבת מריבית בנק ישראל (המשתנה) + תוספת קבועה של 1.5%, אם, למשל, ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 0.1%, ריבית הפריים תעמוד על 1.6% (0.1% + 1.5%). ריבית הפריים משמשת לבסיס, ועליו מוסיפים הבנקים את הריבית שלהם (פריים + 0.5%, פריים +1%) כשהם מגלמים בתוספת את הסיכון הקיים עבורם במתן ההלוואה מול הלקוח הלווה. כך, ניתן, למשל, לדעת, כי בנק המציע לכם הלוואה בריבית פריים + 0.5% מתייחס אל ההלוואה שהוא מציע לכם כאל הלוואה בסיכון נמוך (בשל היסטוריה פיננסית נקייה או בשל ערובות שונות הקיימות בבנק). במקרים מסוימים, תוצע הלוואה בריבית פריים מינוס, במסגרת הסדרי הלוואות אטרקטיביים במיוחד לגופים מאורגנים (כמו עובדי מדינה, לדוגמה).

גובהה של ריבית פריים כסלע מחלוקת

בשנים האחרונות, מעורר גובהה של ריבית הפריים מחלוקת ומחאה לא קטנה בקרב אנשים פרטיים ואף אנשי פיננסים, אשר טוענים כי אבד הכלח על אותם 1.5% מיתולוגיים. עוד נטען, כי הפערים העצומים בין ריבית בנק ישראל (נכון לכתיבת המאמר 0.1%) לבין אותה תוספת של 1.5% היסטוריים המועמסים עליה הינם לא הגיוניים, ולבנק ישראל ולבנקים (שלהם המצב מעניק נקודת משא ומתן גבוהה, הנוחה להם מאד) אין שום אינטרס לשנות את המצב ולהפוך אותו לנוח יותר עבור הלווים. מבחינה זו, כך מרחיבים וטוענים המתנגדים, הבנקים עוסקים בקהל שבוי, שכאשר מדובר בהלוואות גדולות (כמשכנתא או רכישת מכונית), אין לו ברירה אלא להגיע אליהם, גם אם גובהה של ריבית הפריים איננו מתקבל על דעתם. האם מתגבשת כאן מחאה משמעותית? רק ימים יגידו.

נתוני בנק ישראל – ריבית ממוצעת בסיסית בחח"ד (פריים)

כתבות מומלצות

תגיות: , , , , , , , , ,